שתי החלטות גורליות עמדו בפני גילי כהן (26), מצפון הארץ, לפני מספר חודשים. הראשונה: האם להיענות בחיוב להצעת הנישואים של בן זוגה. הייתה קלה. ההחלטה השנייה הייתה מורכבת מעט יותר.

הימים היו ימי ההפוגה בין סגר הקורונה הראשון לשני. הישראלים חזרו לחגוג בעונת החתונות וכמו במקרה של זוגות רבים – גם החתונה של גילי הייתה כרוכה בעלויות משמעותיות. מרבית תשלומי החתונה נעשו באמצעות צ׳קים שתוארכו ליום שבו בני הזוג כבר יפדו את מתנות החתונה, אך ספק אחד – הצלם – דרש לקבל את הכסף כבר ביום החתונה.

כהן פנתה לבנקאית בסניף הבנק שלה ושיתפה אותה בדילמה. ״מצד אחד יכולתי לקחת הלוואה שהייתה מכסה את הצ'ק הזה ואז פשוט הייתי מחזירה אותה בכמה תשלומים", היא מספרת. "מצד שני, לקחת הלוואה בשביל צ'ק אחד? האם נכון לנצל את מסגרת העו"ש בחשבון? הבעיה היא שאני לא נוהגת לנצל את מסגרת העו"ש והאופציה הזאת כרוכה בכניסה למינוס – ואני מאוד לא אוהבת להיות במינוס״.

ההתחבטות הזאת – לנצל או להגדיל מסגרת עו״ש או לקחת הלוואה – מלווה ישראלים רבים שנמצאים בפני הוצאה גדולה. לא תמיד ברור לנו באיזה מהכלים נכון להשתמש בכל סיטואציה ומה המשמעויות.

"מסגרת עו"ש, בניגוד להלוואה, נועדה לגשר על פערי התזרים הצפויים ובעיקר הבלתי צפויים שנוצרים בחשבון שלנו במהלך החודש״, מסבירים מקצועני בנק הפועלים, "למשל, אם יש לנו צ'ק שיורד לפני שהמשכורת נכנסת והמשכורת צפויה לכסות אותו, המסגרת מספקת לנו אוויר לנשימה".  
ישראלים רבים נוטים לטעות ביום קבלת המשכורת, שאז היתרה בחשבון נראית טוב. אלא שמיד אחריה מתחילים לרדת כרטיסי האשראי, הוראות הקבע והשיקים וכן תשלומי ההלוואות והתמונה משתנה. אז אנחנו מוצאים את עצמנו במקרה הטוב במינוס מסגרת העו"ש ובמקרה הפחות טוב בחריגה מהמסגרת שיש לה השלכות רבות – מכניסת תשלומי הלוואה לפיגור, החזרת שיקים ועוד. 

הבעיה עם הסידור הזה היא שישראלים רבים התאהבו בו, אף שהוא לא נוצר לשם כך. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לא פחות מ-42% ממשקי הבית בישראל מצויים במינוס תמידי. מה שרבים מבין בעלי המינוס לא לוקחים בחשבון הוא שהם למעשה נמצאים במצב של הלוואה תמידית, בתנאי ריבית, שבמקרים רבים גבוהה מריבית ההלוואה שיכלו לקבל. 

״אם לקוח נמצא במינוס קבוע של 5,000 שקלים ויש לו מסגרת אשראי של 7,000 שקלים, ייתכן שעדיף לו להמיר את המינוס הקבוע בהלוואה בריבית נמוכה יותר״, מסבירים המקצוענים. ״את המסגרת בעו״ש צריך להשאיר למקרים לא צפויים, כפי שהסברנו קודם ולהקפיד ככל האפשר להישאר תמיד בפלוס״.

 

הבנק יאפשר לכם מסגרת עו״ש, במקרים שיש בחשבון הכנסה קבועה ולאחר בחינת מצבכם הפיננסי, בגובה של עד שלוש משכורות חודשיות נטו. מומחי בנק הפועלים ממליצים שלא לממש את האופציה המקסימלית. מסגרת כלכלית בריאה היא בשווי משכורת חודשית אחת. כך הרבה יותר קל לחשב את גבולות הגזרה הפיננסית שלנו.

כלל אצבע חשוב נוסף הוא תשומת לב תמידית על החשבון. חשוב לבדוק את מצב העו״ש לפחות אחת לשבוע כדי להימנע מהפתעות. עסוקים מדי או נוטים לשכוח? קיימות אפליקציות, דוגמת זו של בנק הפועלים, שיעזרו לעקוב אחר התנהלות החשבון – ולהתריע במידת הצורך ממשיכות לא צפויות. 

 

גילי כהן, הנשואה המתלבטת מתחילת הכתבה, בחרה בסופו של דבר לנצל  את מסגרת העו"ש בחשבון. ״עשינו את החשבון שבתוך שבוע נפקיד את כל הצ׳קים מהחתונה, שיכסו את כל ההוצאות והשיקים שנתנו, ולגב התשלום בעבור הצלם – בחרנו לנצל את מסגרת העו"ש לכמה ימים״, היא מסבירה.

יחד עם זאת, באותו מעמד בדיוק, היא החליטה לקחת גם הלוואה: ״אנחנו זוג חדש, ובדיוק השמיים נפתחו לדובאי. החלטנו ששם אנחנו רוצים לעשות את ירח הדבש שלנו ולקחנו הלוואה של 20 אלף שקל. פרסנו אותה לשנה, ועכשיו אנחנו יכולים גם לצאת לחופש בראש שקט״.

לדברי יגרמן, שתי ההחלטות שלקחה כהן היו נכונות. "את המסגרת בעו"ש אנחנו שומרים לאירועים בלתי צפויים וכך במקרים אלו יש לנו מסגרת המאפשרת לנו לעמוד בהתחייבויות שנוצרו, כמו התשלום לצלם. את ההלוואה אנחנו שומרים להוצאה מתוכננת ומשמעותית. חופשה היא סוג של הוצאה מתוכננת שאנחנו פורסים קדימה. חשוב רק לזכור לא לקחת הלוואה חדשה לחופשה, לפני שסיימנו לשלם את החופשה הקודמת. לכן עשתה גילי נכון שפרסה את ההלוואה לחופשה לשנה בלבד".

ישנן גם הלוואות שאנחנו נאלצים לקחת באופן חד פעמי לכיסוי יתרת החובה בחשבון או לכיסוי חובות אחרים. גם כאן מדובר בהלוואה שנעשית בתכנון ותוך מחשבה מראש וניתן לקחת אותה בתנאי אחד: שלא נחזור למצב בגללו לקחנו אותה, מכיוון שאז נצטרך להתמודד עם בעיה גדולה עוד יותר.